אפשר להיות מקצועיים, חרוצים ואפילו מצוינים במה שאנחנו עושים – ועדיין לפגוע, בלי לשים לב, בדרך שבה תופסים אותנו במקום העבודה. לפעמים אלה דווקא הדברים הקטנים: איחור שהופך להרגל, הודעה שנכתבת בטון לא נכון, ביקורת שנלקחת באופן אישי או חוסר יוזמה שנראה מהצד כחוסר עניין.
מקום עבודה הוא הרבה יותר מרשימת משימות. אנחנו עובדים בתוך מערכת של אנשים, ציפיות, תקשורת ואחריות. לכן, לצד היכולת המקצועית, גם להתנהלות היומיומית יש השפעה גדולה על ההצלחה שלנו. הנה כמה טעויות שכדאי לזהות – ובעיקר לדעת איך להימנע מהן.
להגיע בזמן – אבל לא באמת להיות מוכנים
אם יום העבודה מתחיל ב־9:00 ואתם מגיעים בדיוק ב־9:00, ורק אז מתחילים להכין קפה, לפתוח את המחשב ולהתארגן – בפועל אתם עדיין לא מוכנים לעבודה.
אין צורך להגיע חצי שעה קודם, אבל כדאי להשאיר לעצמכם כמה דקות להתארגנות. בעבודה מול לקוחות או כחלק מצוות, מוכנות בזמן משדרת אחריות והתחשבות.
טיפ: נסו לחשוב על שעת תחילת העבודה כשעה שבה אתם כבר מוכנים להתחיל, ולא כשעה שבה אתם נכנסים בדלת.
לתת לטלפון להשתלט על היום
"רק בדקתי הודעה" הוא משפט תמים, אבל כשהוא חוזר עשרות פעמים ביום הוא כבר הופך להרגל.
מעבר לפגיעה בריכוז, שימוש מוגזם בטלפון יכול לשדר חוסר נוכחות. אם לקוח מדבר איתכם והעיניים שלכם עוברות למסך, אפילו לשנייה, הוא עלול להרגיש שהוא פחות חשוב מההודעה שקיבלתם.
כמובן שמותר לבדוק הודעות אישיות כשאפשר. השאלה היא מתי, כמה ובאיזה הקשר.
להגיד מהר מדי "זה לא התפקיד שלי"
יש משימות שבאמת אינן באחריותנו, וחשוב לדעת להציב גבולות. אבל יש הבדל גדול בין גבולות מקצועיים לבין חוסר נכונות לעזור.
לדוגמה, במקום לומר לעובדת חדשה: "זה לא קשור אליי", אפשר לומר: "אני לא מטפלת בזה בדרך כלל, אבל אני יכולה להפנות אותך למי שכן".
לא לקחת על עצמכם הכול – אבל גם לא להפוך את הגדרת התפקיד לחומה.
לקחת כל ביקורת באופן אישי
המנהל אומר שהדוח צריך להיות מפורט יותר, ואתם שומעים: "אני לא מספיק טובה". קולגה מעיר על טעות, ומיד עולה הרצון להסביר למה דווקא הוא טועה.
משוב מקצועי לא תמיד נעים, אבל הוא יכול להיות אחד הכלים החשובים ביותר להתפתחות.
במקום להתגונן אוטומטית, אפשר לשאול: מה אני יכולה לקחת מהמשוב הזה לפעם הבאה?
תגובה כמו "הבנתי, מה היית רוצה שאעשה אחרת?" משדרת ביטחון ובגרות מקצועית.
כמובן, יש הבדל בין משוב ענייני לבין יחס מזלזל. לקבל ביקורת זו מיומנות; לקבל יחס לא מכבד זו לא חובה.
להיכנס מהר מדי לרכילות
כמעט בכל מקום עבודה קיימות שיחות מסדרון. הבעיה מתחילה כשהן הופכות לשיחות קבועות על אנשים שלא נמצאים בחדר.
לעובדים חדשים יש לפעמים נטייה להצטרף לרכילות כדי להשתלב חברתית. אבל דווקא בתחילת הדרך עדיף להכיר את האנשים בעצמכם ולא לאמץ דעות של אחרים.
טיפ: אם לא הייתם אומרים את המשפט כשהאדם שעליו אתם מדברים נמצא לידכם – כנראה עדיף לא לומר אותו גם כשהוא איננו.
להסתיר טעויות
כולנו טועים. השאלה החשובה היא מה אנחנו עושים אחרי הטעות.
שלחתם מידע לא נכון? שכחתם משימה? פספסתם עדכון? הניסיון להסתיר את הטעות עלול להיות משמעותי יותר מהטעות עצמה.
גישה מקצועית יותר תהיה לומר: "שמתי לב שטעיתי, תיקנתי את זה, ורציתי לעדכן".
עובד טוב אינו עובד שלעולם לא טועה. עובד טוב הוא מי שיודע לזהות טעות, לקחת אחריות, לתקן ולנסות למנוע ממנה לחזור.
לחכות תמיד שיגידו לכם מה לעשות
יש הבדל בין לבצע היטב משימות לבין להיות מעורבים באמת בעבודה.
סיימתם משימה מוקדם? במקום לחכות שמישהו יבחין שאתם פנויים, אפשר לבדוק מה הדבר הבא שדורש טיפול, לשאול אם צריך עזרה או להתקדם למשימה שאתם כבר מכירים.
יוזמה לא אומרת לפעול בלי סמכות או לשנות דברים על דעת עצמכם. היא אומרת להסתכל מעבר למשימה שנמצאת כרגע מולכם.
לשכוח שגם להודעות יש טון
בעידן שבו חלק גדול מהתקשורת בעבודה מתנהל בוואטסאפ ובמייל, חשוב לזכור שהצד השני לא שומע את טון הדיבור שלנו.
"תשלחי לי את זה עכשיו" יכול להיות מבחינתכם משפט ענייני לחלוטין, אבל להיקרא כפקודה.
לפני ששולחים הודעה, במיוחד כשמדובר בנושא רגיש, כדאי לקרוא אותה פעם נוספת ולשאול: איך המשפט הזה נשמע למי שמקבל אותו?
לא צריך להוסיף אימוג'י לכל משפט. צריך פשוט להיות ברורים ומכבדים.
לחשוב ששאלות הן סימן לחוסר מקצועיות
דווקא כשמתחילים תפקיד חדש, אנחנו רוצים להוכיח שאנחנו יודעים ומסוגלים. לפעמים הרצון הזה גורם לנו להימנע משאלות ולנסות "להסתדר לבד".
אבל ניחוש אינו מקצועיות.
עדיף לשאול פעם אחת ולהבין נכון מאשר לבצע משימה שלמה על בסיס הנחה שגויה. גם עובדים ותיקים שואלים שאלות. סקרנות, למידה ובירור אינם חולשה – הם חלק ממקצועיות.
לשכוח שהיחס לאנשים הוא חלק מהעבודה
אפשר לעמוד בכל היעדים ועדיין להיות אדם שקשה לעבוד איתו. אפשר להיות מוכשרים מאוד, אבל לא להקשיב לאחרים, לא לפרגן, להגיב בחוסר סבלנות או ליצור מתח בצוות.
בטווח הארוך, מקצועיות נמדדת גם בדרך שבה אנחנו מתנהלים עם אנשים.
בסופו של דבר, אנשים זוכרים לא רק מי ביצע משימה בצורה הטובה ביותר, אלא גם מי היה אפשר לסמוך עליו, מי ידע לעזור ברגע עמוס ומי התייחס לאחרים בכבוד.
שאלות קצרות על התנהלות נכונה במקום העבודה
כדאי לחשוב על שעת תחילת העבודה כשעה שבה אתם כבר מוכנים להתחיל. כמה דקות להתארגנות מראש יכולות לעשות הבדל גדול.
במקום להתגונן מיד, נסו להבין מה אפשר ללמוד מהמשוב ושאלו מה ניתן לעשות אחרת בפעם הבאה. חשוב במקביל להבחין בין ביקורת עניינית לבין יחס לא מכבד.
מזהים, לוקחים אחריות, מתקנים ומעדכנים. הניסיון להסתיר טעות עלול לפגוע באמון יותר מהטעות עצמה.
לא. יוזמה אינה פעולה ללא סמכות, אלא היכולת לראות מה עוד דורש טיפול, להציע עזרה ולהתקדם כשברור מה נכון לעשות.
להפך. כשלא בטוחים, שאלה מדויקת עדיפה על ביצוע משימה שלמה על בסיס הנחה שגויה. בירור ולמידה הם חלק ממקצועיות.
הדברים הקטנים שבונים מוניטין גדול
הצלחה במקום העבודה כמעט אף פעם לא נקבעת ברגע אחד דרמטי. היא נבנית בהדרגה: בדרך שבה אנחנו מגיעים בבוקר, מגיבים לטעות, מקבלים משוב, מדברים עם לקוחות, מתייחסים לקולגות ומתנהלים גם כשאף אחד לא בודק אותנו.
וזה אולי הטיפ החשוב ביותר: אל תנסו רק להיות טובים בתפקיד שלכם – נסו להיות אנשים שטוב לעבוד איתם.
ידע מקצועי אפשר להרחיב, מערכות אפשר ללמוד וניסיון אפשר לצבור. אבל אחריות, תקשורת טובה, יוזמה, אמינות ויחס מכבד הם הדברים שהופכים עובד טוב לעובד שבאמת רוצים להשאיר בצוות.
